המתקן הכי נפוץ בגני משחקים

 

נדנדת קפיץ !!!

האם זה מה שניחשתם?

אם לא, אשמח לדעת מה ניחשתם. כתבו לי מייל   yaarahaham@gmail.com   עם הכותרת  "הניחוש שלי".

הנתונים שתראו בהמשך מבוססים על המחקר שעשיתי במשך שנתיים על גני משחקים, שהיה המחקר הארצי הראשון שנעשה בתחום הזה:

אז קצת נתונים סטטיסטים לגבי המחקר הארצי הראשון של גני משחקים:

עד 8.1.11 חקרתי 518 גני משחקים שבהם היו 7598 מתקני משחק.

בסקר בדקתי סוגים שונים של מתקנים (ראו טבלה). כל סוגי המתקנים חולקו לסוגים בודדים היות ולכל מתקן בודד יש ערך התפתחותי אחר. מגלשה ספירלית למשל יותר תורמת למערכת הווסטיבולרית מאשר מגלשה רגילה ולכן לכל אחת יש ייצוג שונה, וכך זה גם בנדנדות ובשאר המתקנים. המתקן הבודד שנמצא הכי הרבה בגני משחקים הוא נדנדת הקפיץ, יותר ממגלשה ישרה שהיא הנפוצה ביותר מבין סוגי המגלשות השונים.

מתוך רשימת המתקנים, ישנם כ-35 מתקני משחק יותר נפוצים בגני המשחקים. מתוך 7598 המתקנים שנבדקו בגני המשחקים, 814 מהם היו מתקני נענוע (נדנדות קפיץ), כלומר 11% מכלל המתקנים הם מתקני נענוע.

רק כדי לסבר את האוזן, נדנדות רגילות, הסמל של גני המשחקים, נמצאו 596 נדנדות רגילות מתוך 7598 המתקנים, והן מהוות רק 8% מכלל המתקנים.

עוד נתונים וטבלאות מעניינות תמצאו בסוף הדף…

אמנם "נדנדת הקפיץ" זה המושג הרווח בציבור, אבל למעשה, ההגדרה הנכונה יותר היא "מתקן נענוע", כי הפעולה הנעשית על המתקן היא נענוע ולא התנדנדות.

רוב מתקני הנענוע מיועדים לילד אחד, אך ישנם מתקנים המיועדים ל-2 או ל-4 ילדים.

בשנים האחרונות הפכו מתקנים אלו להיות נפוצים יותר ויותר בגני משחקים, ולעיתים קרובות על חשבון מתקנים אחרים. למשל מתקן נענוע ל-2 ילדים המחקה נדנדת עלה ורד. הפעולה הנעשית על מתקן הנענוע שונה לגמרי מאשר נדנדת עלה ורד, קודם כל מבחינה חברתית, אמנם המתקן מיועד ל-2 ילדים, אבל גם ילד אחד יכול להתנדנד לבד באותה מידה, מה שהוא אינו יכול לעשות על נדנדת עלה ורד, כלומר כל הנושא החברתי של שיתוף פעולה והתחשבות, לא בא לידי ביטוי במתקן הנענוע.

הבבה

ו"השכילה" לעשות עיריה אחת בצפון הארץ, שלא אנקוב בשמה, ששם מצאתי מספר גני משחקים המכילים 6 מתקני נענוע וקרוסלה – זה היה כל גן המשחקים !!!

ממש עצוב שאין לילדים בשכונות הללו נדנדות, מגלשות, מתקני טיפוס, מתקני שיווי משקל, מתקני חיזוק חגורת הכתפיים וכו'.

ואני שואלת את עצמי: למה? למה מתקן הנענוע הוא המתקן הכי נפוץ? האם זה המתקן שהילדים הכי אוהבים? האם זה המתקן שהכי תורם לילדים?

אין לי תשובה מחקרית בנושא, אבל מההיכרות שלי עם התחום ועם הגורמים הבוחרים את המתקנים לגני המשחקים, אני יכולה לשער שיש כאן מספר שיקולים:

מחיר – זה מתקן מאוד זול ביחס למתקנים אחרים,

שטח – זה מתקן שדורש יחסית מעט מאוד שטח בטיחות ולכן ניתן לשים אותו גם בגני משחקים קטנים,

צבע – הוא צבעוני ומושך את העין ובעלות נמוכה הרשות יכולה להראות שהיא הקימה גן משחקים לילדים.

הצעה לשיפור לדוגמא: על אותו שטח בטיחות, ובאותו מחיר של שתי נדנדות קפיץ, ניתן לשים למשל קורה על קפיץ.

קורה על קפיץ

הקורה הקפיצית הינה גם אתגרית וגם מאפשרת לילדים ומזמנת להם מגוון נוסף של אפשרויות פעילות שאינן מתאפשרות על נדנדות הקפיץ הרגילות.

אם זה כל מה שיש לילדים שלכם בגן המשחקים השכונתי, תדרשו מהרשות עוד מתקנים. לילדים שלכם מגיע יותר !!! מגיעה להם סביבה מעודדת תנועה: סביבה המאפשרת להם לפתח את המיומנויות המוטוריות, החברתיות, הרגשיות והקוגנטיביות.

עוד כמה נתונים מעניינים לאחר שבדקתי 518 גני משחקים ו-7598 מתקנים:  התפלגות המתקנים על פי הפונקציות השונות.

ניתן לראות שיש (יחסית) המון מתקנים עבור טיפוס, גלישה והתנדנדות, אך יש מעט מאוד מתקנים עבור תלייה, שיווי משקל (איזון), הסתובבות, מתקנים למשחק סוציודרמטי וזחילה. ל"מתקנים הלימודיים" כמו ה-X מיקס או החשבוניה אין כל כך ערך בעיניי, ולדעתי מתקינים אותם בגני המשחקים יותר בגלל הפן הקישוטי והמחיר הזול שלהם ולא בגלל הפן הערכי שלהם.

ועכשיו ניקח רק את הנדנדות ונראה את ההתפלגות שלהם על פי הסוגים השונים, וזאת בהשוואה בין ערים ועיירות לבין יישובים קטנים כמו קיבוצים ומושבים:

תראו אילו מתקני התנדנדות בוחרים לשים בגני משחקים בערים ובעיירות ואילו בוחרים לשים ביישובים הקטנים. ההשוואות האלו מראות בצורה מאוד ברורה, שנדנדות הקפיץ באות על חשבון מתקנים אחרים וגם שגני המשחקים היישוביים תורמים הרבה יותר לילדים מאשר גני המשחקים העירוניים. הם יותר מאוזנים. אפשר לראות שכמעט 50% מכלל מתקני ההתנדנדות בגני משחקים עירוניים, הם נדנדות קפיץ.

האחוזים מתייחסים לסוג הנדנדה ביחס לסך כל מתקני ההתנדנדות (ולא לסך כל המתקנים)

————————————————————————————-