בית ספר הר שכניה

בית ספר הר שכניה נמצא בגוש שגב שבצפון הארץ.

כשמתכננים בית ספר, מקדישים את רוב המשאבים למבנים עצמם, לכיתות הלימוד, לחינוך עצמו, והחצר זה בעצם מה שנשאר אחרי שבנו את המבנים, ולא תמיד נשארים משאבים לפתח אותה.

כאשר מתכננים סביבה לילדים, בדרך כלל המתכננים לא מבינים הרבה בחינוך ובהתנהגות של ילדים, ואנשי חינוך לא מבינים הרבה בתכנון, ולכן, בתכנון בית הספר יש חשיבות לשיתוף הציבור בתכנון, כאשר הציבור במקרה הזה הוא תלמידים ומורים. יש צורך לבדוק מהם הצרכים של הילדים, ההרגלים שלהם, איפה הם משחקים, איפה הם לא משחקים, האם יש אזורי מריבה, האם חסרים מקומות משחק לגילאים מסוימים, או לאופי משחק מסוים.

לצורך בדיקת הנתונים האלו, ערכתי בבית ספר הר שכניה שאלון הן לתלמידים והן לצוות המורים. כמו כן ערכתי הרצאה קצרה למורים בדבר החשיבות של הפעילות בחצר מתקנים להתפתחות הילד בכלל ולפיתוח מיומנויות בית ספריות בפרט.

השאלון שניתן לכל תלמידי בית הספר

אני מאמינה שיש חשיבות גדולה בשיתוף כל הציבור: כל התלמידים וכל המורים. שכשמשתפים את קהל היעד בתהליך ולא מנחיתים עליו עובדה מוגמרת, הוא מרגיש שמאפשרים לו לבטא את הרצונות שלו, הוא לוקח יותר אחריות, הוא פשוט מרגיש שותף.

הגן המוטורי נבנה באחת הפינות המרוחקות של בית ספר הר שכניה, כך שעצם ההגעה לשם גורמת לילד לעשות פעילות גופנית. הגן המוטורי משמש גם מורים בשיעורים מסויימים ולא רק את הילדים בזמן ההפסקות.

 

 אחד הדברים שהנחו אותי בבחירת המתקנים הוא התרומה שלהם להתפתחות הילד בכלל ולפיתוח מיומנויות בית ספריות בפרט, כלומר עיקר המתקנים מפתחים "חגורת כתפיים" ושיווי משקל.

בעיות בשרירי חגורת הכתפיים גורמות לבעיות בישיבה זקופה, בעיות כתיבה, ציור, נגינה, ולכן ישנם מתקנים רבים הפועלים על שרירי חצי הגוף העליון.

 

 המקבילית אינה מגדירה לילד מה צריך לעשות עליה ולכן יש לילד לפתח את היצירתיות שלו ולפעול על המתקן כרצונו. המתקן מאפשר למספר ילדים להשתמש בו בו-זמנית ולכן הוא גם מאפשר לפתח כישורים חברתיים.

 ילדים קטנים שאינם מגיעים לשני החבלים מצאו דרך ללכת על החבל התחתון ללא אחיזה בחבל העליון: הם נעזרים בשני חברים לכיתה העומדים משני צידי החבל, ומחזיקים בהם בכתפיים.

מוט כבאים. ברוב גני המשחקים כיום, מוט הכבאים משמש לגלישה בלבד, שכן ישנה דרך נוספת להגיע למעלה ולכן הילדים למדו רק לרדת מהמוט, אך לרוב הם אינם מתאמנים על טיפוס במוט. העובדה שאין דרך להגיע לקצה המוט מלבד הטיפוס עליו, גורמת לילדים לנסות ולהתאמן במיומנות החשובה הזו.

About these ads

כתיבת תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s

הרשמה

קבל כל פוסט חדש ישירות לתיבת הדואר הנכנס.

%d בלוגרים אהבו את זה: